Birkath HaMazon

Laws of Birkath HaMazon

א. המצוה. מצות עשה מן התורה לברך אחר אכילת פת, שנאמר ״ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלהיך״. ואינו חיב מן התורה אלא אם שבע; ומדברי סופרים, אפלו אכל כזית פת מברך אחריו (רמב״ם ברכות א:א; שו״ע או״ח קפד:ו). 1. The Miṣwa. It is a positive miṣwa of the Torah to bless after eating bread, as it says: "You shall eat and be satisfied, and bless Adhonay your God." By Torah law you're only obligated if you ate until satisfied; by rabbinic law, even if you ate just a kĕzayith (an olive's bulk) of bread, you bless afterward (Rambam, Bĕrakhoth 1:1; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 184:6).

ב. הכונה. יברך בשמחה ובכונת הלב, וישמיע לאזניו מה שהוא אומר (רמב״ם ברכות א:ז; בא״ח שנה א׳ חקת א, ז). 2. Kawwana. Bless with joy and with kawwana (focused intention) of the heart, saying the words loud enough for your own ears to hear (Rambam, Bĕrakhoth 1:7; Ben ʾIsh Ḥay, Year 1, Ḥuqqath 1, 7).

ג. מים אחרונים. מים אחרונים חובה, ואין מברכין עליהם, ולפי שהם מפני הסכנה צריך להזהר בהם יותר. ומשפיל ידיו למטה, ואין נוטלין אותם על גבי קרקע ולא בחמין שהיד סולדת בהם. ומנגב ידיו ומברך מיד, ולא יפסיק ביניהם בשום דבר, ואפלו לשתות מים (רמב״ם ברכות ו:ב, יז, כא; שו״ע או״ח קפא:א–ג, ה, ז–ח; בא״ח שנה א׳ שלח ו, י–יא, טו). 3. Mayim ʾAḥăronim. Mayim ʾaḥăronim (washing the hands after the meal) is an obligation, and no bĕrakha is said over it. Because it is there to prevent danger, you need to be even more careful about it. Hold your hands pointing downward; don't wash them out onto the bare ground, or with water so hot your hand recoils from it. Dry your hands and say Birkath HaMazon right away, without any interruption in between — not even to drink water (Rambam, Bĕrakhoth 6:2, 17, 21; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 181:1–3, 5, 7–8; Ben ʾIsh Ḥay, Year 1, Shĕlaḥ 6, 10–11, 15).

ד. משאמר ״נברך״. משנטל מים אחרונים, או שאמר ״בואו ונברך״, אסור לו לאכל ולשתות עד שיברך (רמב״ם ברכות ד:ח; שו״ע או״ח קעט:א; בא״ח שנה א׳ בהעלותך יא). 4. Once You've Said "Let Us Bless". Once you have washed mayim ʾaḥăronim, or said "Come, let us bless", you may not eat or drink until you have said Birkath HaMazon (Rambam, Bĕrakhoth 4:8; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 179:1; Ben ʾIsh Ḥay, Year 1, Bĕha'ălothĕkha 11).

ה. ישיבה ומקום. צריך לברך במקום שאכל, וכשהוא יושב, ולא יעסק בשום מלאכה בשעה שמברך. ואם שכח ויצא ממקומו, מברך במקום שנזכר; ואם יצא במזיד, חוזר למקומו ומברך, ואם ברך במקום שנזכר יצא (רמב״ם ברכות ד:א; שו״ע או״ח קפג:ט, יב, קפד:א; בא״ח שנה א׳ חקת ד–ה). 5. Sitting, and Where. Say Birkath HaMazon where you ate, sitting down, and don't busy yourself with any task while you're saying it. If you forgot and left the place, bless wherever you remember; if you left on purpose, go back to your place and bless there — though if you blessed where you remembered, you have fulfilled your obligation (Rambam, Bĕrakhoth 4:1; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 183:9, 12, 184:1; Ben ʾIsh Ḥay, Year 1, Ḥuqqath 4–5).

ו. זמן הברכה. מי שאכל ושכח ולא ברך, חוזר ומברך כל זמן שלא נתעכל המזון במעיו, דהינו כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה. וכן אם נסתפק אם ברך או לא ברך, ואכל כדי שביעה, חוזר ומברך שלש ברכות ראשונות, מפני שהן מן התורה (רמב״ם ברכות ב:יג; שו״ע או״ח קפד:ד–ה; בא״ח שנה א׳ חקת ט). 6. How Long You Have. If you ate and forgot to bless, go back and bless as long as the food hasn't been digested — that is, as long as you aren't hungry again from that meal. Likewise, if you're unsure whether you blessed or not, and you ate until satisfied, go back and say the first three bĕrakhoth, since they are required by Torah law (Rambam, Bĕrakhoth 2:13; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 184:4–5; Ben ʾIsh Ḥay, Year 1, Ḥuqqath 9).

ז. מה שמעכב. כל שלא אמר ״ארץ חמדה טובה ורחבה״ בברכת הארץ, או שלא הזכיר בה ברית ותורה, או שלא אמר מלכות בית דוד בברכה שלישית, לא יצא ידי חובתו (רמב״ם ברכות ב:ג–ד; שו״ע או״ח קפז:ג–ד). 7. What Can't Be Left Out. If you didn't say "a cherished land, good and spacious" in the bĕrakha for the Land, or didn't mention the covenant and the Torah in it, or didn't mention the kingdom of the house of David in the third bĕrakha, you have not fulfilled your obligation (Rambam, Bĕrakhoth 2:3–4; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 187:3–4).

ח. אמן אחר בונה ירושלים. עונה אמן אחר ברכת ״בונה ירושלים״ שלו, ואומרו בלחש, לפי שהיא סוף עקר ברכות המזון, וברכת ״הטוב והמטיב״ כתוספת היא (רמב״ם ברכות א:טז–יז; שו״ע או״ח קפח:א–ב). 8. Amen After "Who Builds Jerusalem". Answer Amen, quietly, after your own bĕrakha "who builds Jerusalem", since it ends the core bĕrakhoth of Birkath HaMazon, and HaṭṬov wĕhamMeṭiv is a kind of addition (Rambam, Bĕrakhoth 1:16–17; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 188:1–2).

ט. שכח רצה או יעלה ויבוא. שכח ״רצה״ בשבת או ״יעלה ויבוא״ ביום טוב, ונזכר קדם שהתחיל ברכה רביעית, אומר שם ״ברוך אשר נתן שבת מנוחה לעמו ישראל לאות ולברית קדש, ברוך אתה ה׳ מקדש השבת״, וביום טוב ״ברוך אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה, ברוך אתה ה׳ מקדש ישראל והזמנים״, וגומר; ואם נזכר אחר שהתחיל ברכה רביעית, חוזר לראש ברכת המזון. ובראש חדש ובחלו של מועד, אם נזכר קדם ברכה רביעית, אומר ״ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון״ בלא חתימה, ואם נזכר אחר כך, אינו חוזר. ובחנכה ובפורים, אם שכח ״על הנסים״, אינו חוזר (רמב״ם ברכות ב:יא–יב; שו״ע או״ח קפז:ד, קפח:ו–ז). 9. If You Forgot Rĕṣeh or Ya'ăleh Wĕyavoʾ. If you forgot Rĕṣeh on Shabbath, or Ya'ăleh Wĕyavoʾ on a Festival, and remember before starting the fourth bĕrakha, say there: "Blessed is He who gave Shabbath rest to His people Israel, as a sign and a holy covenant. Blessed are You, Adhonay, who makes the Shabbath holy" — or on a Festival: "Blessed is He who gave festivals to His people Israel for gladness and joy. Blessed are You, Adhonay, who sanctifies Israel and the seasons" — and then finish. If you remember after starting the fourth bĕrakha, go back to the beginning of Birkath HaMazon. On Roʾsh Ḥodhesh and Ḥol HamMo'edh, if you remember before the fourth bĕrakha, say "Blessed is He who gave new moons to His people Israel as a remembrance", without a closing bĕrakha; if you remember later, don't go back. On Ḥănukka and Purim, if you forgot 'Al HanNissim, don't go back (Rambam, Bĕrakhoth 2:11–12; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 187:4, 188:6–7).

Laws of Zimmun

א. החיוב. שלשה שאכלו פת כאחד, חיבין לזמן קדם ברכת המזון, וצריך להשתדל מאד לרדף אחר הזימון, כי דבר גדול הוא. ואם היו עשרה, מזמנין בשם ומוסיפין ״אלהינו״, ולכן מצוה מן המבחר להשתדל לאכל בעשרה (רמב״ם ברכות ה:ב–ג; שו״ע או״ח קצב:א, קצג:א; בא״ח שנה א׳ קרח א). 1. The Obligation. When three people have eaten bread together, they are obligated to make a zimmun before Birkath HaMazon, and you should really go out of your way for it, because it is a great thing. If there are ten, the zimmun is made with God's Name, adding "our God" — so the finest way to do the miṣwa is to make an effort to eat with ten (Rambam, Bĕrakhoth 5:2–3; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 192:1, 193:1; Ben ʾIsh Ḥay, Year 1, Qoraḥ 1).

ב. סדר הזימון. המזמן אומר ״נברך שאכלנו משלו״, והמסבין עונין ״ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו״, והוא חוזר ואומר כמותם, ומתחיל ברכת המזון (רמב״ם ברכות ה:ב; שו״ע או״ח קצב:א). 2. How It Goes. The one leading (the mĕzammen) says "Let us bless the One whose food we have eaten", and the others answer "Blessed is the One whose food we have eaten, and through whose goodness we live." The leader repeats their words after them and begins Birkath HaMazon (Rambam, Bĕrakhoth 5:2; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 192:1).

ג. המזמן מברך לכלם. זהו סדר הזימון על פי הדין: המזמן מברך ברכת המזון כלה בקול רם, והמסבין שומעין ממנו ומכונין לכל מלה, ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה, ויוצאין ידי חובתן בשמיעתו, וכלם מברכין כאחד. ומי שחושש שלא יוכל לכון לשמוע הכל, יאמר עמו בלחש מלה במלה, ויקדים מעט לסים כל ברכה כדי לענות אמן. אבל אין לנהג שכל אחד מברך לעצמו ואינו שומע מן המזמן כלל, שבזה בטל ענין הזימון; ולכל הפחות יברך המזמן ברכה ראשונה בקול רם, והמסבין שומעין ממנו (רמב״ם ברכות ה:ב, יד; שו״ע או״ח קפג:ז; מ״ב קפג:כז–כח). 3. The Leader Says It for Everyone. This is how zimmun works by law: the leader says all of Birkath HaMazon aloud, and the others listen, with kawwana (focused intention) on every word, and answer Amen after each bĕrakha. They fulfill their obligation by hearing it, and so everyone blesses as one. If you're worried you won't manage to focus on hearing all of it, say it along with the leader quietly, word for word, finishing each bĕrakha a little ahead so you can answer Amen. But don't follow the practice of everyone saying it to themselves without listening to the leader at all — that defeats the whole point of zimmun. At the very least, the leader should say the first bĕrakha aloud while the others listen (Rambam, Bĕrakhoth 5:2, 14; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 183:7; Mishna Bĕrura 183:27–28).

ד. הנכנס באמצע. הנכנס אצל המסבין ומצא המזמן אומר ״נברך״, עונה ״ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד״; ואם מצאם עונים ״ברוך שאכלנו״, עונה אחריהם אמן (רמב״ם ברכות ה:טז; שו״ע או״ח קצח:א). 4. Coming In Partway. If you walk in on a group and find the leader saying "Let us bless", answer "Blessed and praised is His name, continually, forever and ever"; if you find them answering "Blessed is the One whose food we have eaten", answer Amen after them (Rambam, Bĕrakhoth 5:16; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 198:1).

ה. שעור האכילה. אין מזמנין אלא על מי שאכל כזית פת. ואם אכלו שנים פת, והשלישי לא אכל אלא דבר אחר הטעון ברכה אחרונה, או ששתה משקה חוץ מן המים, מצטרף בדיעבד; ולכתחלה יפצירו בו שיאכל כזית פת. ובעשרה, די שיאכלו רבם פת, כגון שבעה מתוך עשרה, ובלבד שיהא המזמן מאוכלי הפת (רמב״ם ברכות ה:ז; שו״ע או״ח קצז:ב–ג; בא״ח שנה א׳ קרח ה, ח). 5. How Much You Must Eat. A zimmun is made only with someone who has eaten a kĕzayith (an olive's bulk) of bread. If two ate bread and the third ate only something else that needs a bĕrakha afterward, or drank something other than water, the third counts after the fact; ideally, urge them to eat a kĕzayith of bread. With ten, it's enough that most of them ate bread — say, seven out of ten — as long as the leader is one of those who did (Rambam, Bĕrakhoth 5:7; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 197:2–3; Ben ʾIsh Ḥay, Year 1, Qoraḥ 5, 8).

ו. מי מצטרף. קטן שיודע למי מברכין, אפלו הוא כבן שבע או שמונה, מצטרף בין לשלשה בין לעשרה. נשים שאכלו עם האנשים חיבות בזימון ויוצאות בזימונם, אבל אינן מצטרפות עמהם; ושלש נשים שאכלו לבדן רשאות לזמן לעצמן, ולא בשם, ולא יזמנו נשים וקטנים יחד. ואין מזמנין על הגוי (רמב״ם ברכות ה:ה–ו; שו״ע או״ח קצט:ד, ו–ז, י). 6. Who Counts. A child who understands to whom we are blessing, even at around seven or eight, counts toward three or toward ten. Women who ate with the men are obligated in zimmun and fulfill it through the men's zimmun, but don't count toward their number. Three women who ate on their own may make a zimmun for themselves, though not with God's Name; women and children shouldn't make a zimmun together. A non-Jew isn't counted toward a zimmun (Rambam, Bĕrakhoth 5:5–6; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 199:4, 6–7, 10).

ז. שלא ליחלק. שלשה שאכלו כאחד אינן רשאין ליחלק ולברך כל אחד לעצמו, ואין אחד מהם רשאי להקדים ולברך לעצמו, אפלו יש לו עסק גדול. ואם הוא ממהר ללכת, יבקש מהם שיפסיקו ויזמנו עמו, ואם אי אפשר, ימתין להם עד שיגמרו. ואם קדם ובירך לעצמו, מזמנין עליו ויצאו השנים ידי זימון, והוא לא יצא (רמב״ם ברכות ה:ט, יג; שו״ע או״ח קצג:א–ב, קצד:א, ר:א; בא״ח שנה א׳ קרח ד, ו, ט). 7. Don't Split Up. Three who ate together may not split up and each say Birkath HaMazon alone, and none of them may go ahead and say it alone first, even with important business to get to. If you're in a hurry to leave, ask the others to pause and make the zimmun with you; if that isn't possible, wait for them until they finish. If one of them went ahead and said it alone anyway, the other two still make the zimmun with him and fulfill their zimmun, but he doesn't (Rambam, Bĕrakhoth 5:9, 13; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 193:1–2, 194:1, 200:1; Ben ʾIsh Ḥay, Year 1, Qoraḥ 4, 6, 9).

ח. מי מזמן. גדול שבמסבין מזמן, אף על פי שלא בא אלא באחרונה; ואם יש שם אורח, הוא מזמן, כדי שיברך לבעל הבית. ואם יש שם כהן, מצוה להקדימו, אלא אם כן יש שם תלמיד חכם שאינו כהן; וכהן תלמיד חכם קודם לכלם. ורשאי מי שראוי לזמן לתת רשות לאחר (רמב״ם ברכות ה:ח, ז:ב; שו״ע או״ח רא:א–ב; בא״ח שנה א׳ קרח יד). 8. Who Leads. The most distinguished person at the table leads, even if he only arrived last. If there's a guest, the guest leads, so that he can bless the host. If a kohen is present, it's a miṣwa to give him precedence, unless there is a Torah scholar (talmidh ḥakham) who isn't a kohen; a kohen who is a Torah scholar comes before everyone. Whoever is entitled to lead may give permission to someone else (Rambam, Bĕrakhoth 5:8, 7:2; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 201:1–2; Ben ʾIsh Ḥay, Year 1, Qoraḥ 14).

ט. כוס של ברכה. אף על פי שאין ברכת המזון טעונה כוס, מצוה מן המבחר לזמן על כוס יין, ומדיח הכוס מבפנים ושוטפו מבחוץ, ואין מסיחין עד שתכלה ברכת המזון (רמב״ם ברכות ז:טו; שו״ע או״ח קפב:א, קפג:א, ו). 9. The Cup of Blessing. Although Birkath HaMazon doesn't require a cup, the finest way to do the miṣwa is to make the zimmun over a cup of wine. Rinse the cup inside and wash it outside, and no one talks until Birkath HaMazon is finished (Rambam, Bĕrakhoth 7:15; Shulḥan 'Arukh, ʾOraḥ Ḥayyim 182:1, 183:1, 6).

י. בסעדת נשואין. בסעדה שעושין מחמת הנשואין, מוסיפין ״שהשמחה במעונו״ (רמב״ם ברכות ה:ד). 10. At a Wedding Meal. At a meal held to celebrate a wedding, add "in whose dwelling is joy" (Rambam, Bĕrakhoth 5:4).

Zimmun

כשאכלו שלשה או יותר, המזמן אומר זה; ובעשרה מוסיפין ״אֱלֹהֵינוּ״. When three or more have eaten together, the leader says this; before ten, add "our God".

המזמן: The leader:

המסבין: The others:

המזמן: The leader:

המסבין: The others:

המזמן: The leader:

יש אומרים: Some say:

הנכנס ושומע ״נברך״ עונה: If you come in and hear "Let us bless", answer:

ואחר כך המזמן מברך ברכת המזון בקול רם, והמסבין שומעין ממנו ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה. Then the leader says Birkath HaMazon aloud, and the others listen and answer Amen after each bĕrakha.

Birkath HaMazon